השערים המצויינים בהלכה, אלה אשר אוהב הקדוש-ברוך-הוא מכל משכנות יעקב. כי לימוד ההלכה, הוא הכלי המאפשר ליהודי לחיות כיהודי. אלה הן "הוראות הפעולה של היצרן", שמהן אסור לסטות ימין ושמאל, כי אי אפשר להיות יהודי, בלי לחיות לפי השולחן ערוך.
לא לחינם עלה חזור ועלה בדברי הנואמים באירוע המכונן, הציטוט ממסכת ברכות, דף ח' ע"א: "אמר ליה רבא לרפרם בר פפא: לימא לן מר מהני מילי מעלייתא דאמרת משמיה דרב חסדא במילי דבי כנישתא. אמר ליה: הכי אמר רב חסדא: מאי דכתיב "אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב"? - אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה, יותר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות. והיינו דאמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא: מיום שחרב בית המקדש - אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו, אלא ארבע אמות של הלכה בלבד".
כי בדור יתום זה, חייבים לשנן את ההלכות, כדי לדעת איך לנתב את החיים בים הסוער. אל תקרי הליכות – אלא הלכות. בלי לימוד הלכות בכל יום, איך ידע היהודי איך להתהלך בעולמו של הקב"ה?
כולם נקבצו באו
"שערי הוראה" מטביע חותם על היכלי הישיבות במשך כל השנה. המפעל, בראשות הגאון רבי חיים שמרלרשליט"א, ראש ישיבת "אורייתא" ורב ביהמ"ד היכל צבי צאנז והגאון רבי נפתלי נוסבוים שליט"א, ראש ישיבת "חיי משה" ואב"ד "אהבת שלום", הצליח לחולל תפנית של ממש בישיבות רבות, ולהחדיר יותר את חשיבות לימוד ההלכה.
צורבים צעירים מכל הישיבות, מכל חוגי ומגזרי היהדות התורנית, מתאחדים כאיש אחד ובלב אחד סביב לימוד ההלכה ויראת ה'. באירוע הגדול ניתן היה לראות את הפסיפס: בני ישיבות חסידיות וליטאיות, מתלמידי חב"ד ועד לתולדות אהרן, בחורים שהגיעו מכל קצות הארץ, מהדרום הנגבי ועד הצפון הגלילי. המכנה המשותף לכולם הוא הלימוד הקבוע בשולחן ערוך הרב. ובמשנ"ב.
שולחן ערוך הרב
חלק מהאתגר הרוחני של "שערי הוראה", הוא הלימוד בתורת ההלכה של הרה"ק הרב בעל התניא, שולחן ערוך הרב. לכן גם מתקיים האירוע השנתי בכל שנה ושנה, סמוך ונראה ליומא דהילולא של בעל התניא.
באירוע מעניקים פרסים יקרי ערך, סטים שלמים של מערכות ספרים, שהתלמידים צריכים כמעט להביא עגלה כדי לשאת אותם מהאולם אל בית הוריהם או אל פנימיית הישיבה...
המהפך של 'שערי הוראה'
המנחה, הרה"ג ר' אליהו נאה הי"ו שהצליח במשך כל הערב לרתק את הבחורים בכשרון רב פתח את האירוע באמרו שמפעל שערי הוראה הצליח לעשות את המהפך הגדול ולהחדיר בלבות הבחורים את חובת לימוד ההלכה.
דברים נרגשים נשא יו"ר ועד הידידים, הרב משה הלוי קליין, שהגיע במיוחד מארה"ב, ואמר כי אינה דומה שמיעה לראייה. "עד כה שמעתי במשך שנים על המפעל הגדול 'שערי הוראה', אבל כעת כשאני רואה את הפירות הנפלאים, את אלפי בחורי החמד שעושים חייל בלימודים, זה מעניק כוחות לכל העוזרים והמסייעים להמשיך ולפעול למען המפעל הגדול הזה.
בשלב הזה עלה לבמה הרה"ג ר' ירמיהו דמן, ראש ישיבת בעלזא בטלז-סטון שסיפר לנוכחים כי הוא אישית עוקב אחרי הפעולות הברוכות של 'שערי הוראה' זה כבר שבע שנים, מהיום הראשון להיווסדם, כשבישיבת בעלזא היו בתחילה בחורים בודדים שהצטרפו למפעל, ובכל שנה הצטרפו עוד ועוד בחורים והדבר חולל מהפכה של ממש בישיבה. כאות הכרת הטוב לשערי הוראה, שר ר' ירמיהו ברגש רב ניגון מרגש ביחד נעם נכדו היניק וחכים.
ברכת הגר"ח קנייבסקי שליט"א הובא על ידי הגאון רבי צבי ברוורמן אב"ד ביתר עילית. הס עמוק הושלך באולם בעת כניסת גאב"ד ירושלים הגרי"ט ווייס שליט"א וניכר היה התרגשותו לרגל הקהל העצום בני הישיבות שהתאספו לכבודה של תורה, כשלאחר מכן נשא דברים.
חלוקת הפרסים הגדולה בתבל
במעמד, חולקו פרסים יקרי ערך. קרוב למספר הפנטסטי של כאלף סטים ענקיים ומאה מעטפות מזומנים. בנות מאה דולר לכל אחד בין הפרסים המפוארים היו מאות סטים של ש"ס; מאות סטים של חומשים מקראות גדולות; מאות סטים "שו"ע הרב בעל התניא" ועוד שורה של סטים יקרי ערך.
שעה ארוכה עמדו שורות שורות של מאות רבות צאן קדשים כדי לקבל את הפרס המיוחל, מפטרון הערב, הרב חיים יעקב לייבוביץ, שברוחב ליבו הרים את המפעל האדיר "שערי הוראה לממדים נעלים וגבוהים ביותר.
לאורך כל המעמד הנעימו בעלי מנגנים את קולם בשיר. כמו כן שוררו ניגוני דבקות המיוחסים לבעל התניא.
רקידה לכבודה של תורה
אולם החותם המרגש של המעמד, היה רקידה עצומה, רקידה של טפחים הרבה מעל לקרקע, של כל אלפי הבני תורה, החסידים, הליטאים, מכל הקהילות והעדות, ששוררו יחדיו, רגליהם מתעופפות מעל גבי קרקע וראשם לשמים. פשוט אי אפשר היה להישאר שווה נפש מול המחזה המפעים שנתגלה, הגר"ח שמרלר שליט"א עומד על כסא ומגביה את הקהל העצום בחורי הישיבות לאלפיהם טפח מעל גבי הקרקע, קרוב לשעה נדמה היה כי אנו מרחפים בעולם אחר לגמרי, עולם זך ונקי מכל פירודי הלבבות, איזה יופי ואיזה טהרה שררה לעת כזאת כאשר בחורי ישראל התאגדו יחדיו בריקוד הסוער לכבודה של תורה, ראית מבוגרים, צעירים, מבעלזא, גור, סלונים, חב"ד, צאנז, רחמסטריוקא, אורייתא, עמלה של תורה, שערי תורה, טשעכנוב, תולדותים, טשיבין, ובתווך קבוצות מפונוביז ומיר ובריסק. ועוד מעשרות רבות של חצרות הקודש,וביחד למעלה משישים ישיבות.
כולם כאחד פיהם מלא שיר ושבח על שזכו ליומא טבא דרבנן, אשריהם ומה טוב חלקם.
במעמד נטלו חלק, שורה ארוכה של רבנים ומרביצי תורה ומשגיחי הישיבות הק'.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה