"תורה אור" לילדים: בליל שבת אנחנו מתפללים בבית כנסת ספרדי בשכונה, היות ולפני 'קבלת שבת' אני חוזר חסידות באותו בבית כנסת. מסיבה זו אני שב הביתה מהתפילה, מוקדם יותר מהזמן שאנ"ש שבים מבית כנסת חב"ד. את זמן ההמתנה לקידוש, כמנהג חב"ד, אנחנו מנצלים לשיעור משפחתי ב"תורה אור". כל המשפחה יושבת סביב השולחן הערוך, ואני מספר לכולם, בהתאם לשפתם והבנתם, 'נקודה' מדברי אדמו"ר הזקן. הרבי אומר שלימוד ה"תורה אור" עם הילדים הוא 'מנהג חסידים' ואנחנו משתדלים ליישם אותו בבית.
אתקינו סעודתא דמלכא: שולחן השבת שלנו מעוצב בסגנון מכובד מאד. כל הילדים נוטלים חלק בכך. ההרגשה היא ששולחן השבת - הוא משהו אישי, של כל בני המשפחה. גם הילדים הקטנים נותנים יד: עורכים את הסכו"ם השבתי המפואר ומעצבים מפיונים.
בתת לחם משנה בשישי: אפילו הילד הקטן, עוד בהיותו בגיל 6, קיבל תפקיד אחראי: לשים את החלות ל"לחם משנה" תחת המפה הרקומה...
'שלום עליכם' מגוון: אצלנו בבית אין מנגינה קבועה ל"שלום עליכם". בכל ליל שבת, אני פונה לאחד הילדים ושואל אותו באיזו מנגינה הוא רוצה שנשיר את 'שלום עליכם'. כל אחד אוהב נעימה אחרת, ויש בכך משהו ייחודי שמצד אחד משתף את בני הבית בבחירה ומצד שני, נעשית הבחירה בהכוונתו ובניהולו של אבא.
הבמה האישית של כולם: בשולחן שבת, כל אחד מבני המשפחה אומר דבר תורה; פרשת השבוע, שיחה של הרבי או סיפור חסידי שהוא שמע בכיתה. אני נוהג לשאול שאלות מכוונות ולהוסיף פרטים מפרשת השבוע. כל ילד שאומר 'דבר תורה', מקבל כפרס – ממתק שהוא אוהב. המנהג שלנו הוא, שתחילה אמא מספרת סיפור יפה, אחרי המדברים כל אחד בתורו ורק לאחר מכן אני חוזר על נקודה משיחה של הרבי.
ובן דוד עבדך, יבא ויגאלנו: בכל סעודה אנחנו מקפידים לחזור ענין בגאולה ומשיח. הבנות שלומדות עם החברות את שיחת ה'דבר מלכות' מהשנים תשנ"א-נ"ב, אומרות מה הן למדו ואני – בעקבות 'שיעור דבר מלכות' בליל שישי – חוזר על נקודה אחרת מה'דבר מלכות' השבועי, או מרחיב את מה שהן אמרו. סעודת שבת זה זמן להחיות אצל עצמנו ואצל בני הבית, את ענייני גאולה ומשיח.
אשורר שירה, ארקוד ריקוד: הילדים בוחרים איזה ניגונים לשיר, לרוב אנחנו מנגנים בעיקר ניגוני שמחה. אט אט, האווירה מתלהטת וכמעט בכל שבת אני רוקד עם הילדים... הילדים שלנו אוהבים מאוד את שולחן השבת, לא מעט בזכות האווירה השמחה והמדבקת, שמשרה עליהם עליצות הנפש לקראת השבוע הבא. כשכיף בשולחן שבת, מובן מאליו שהילדים ישובים סביב השולחן, לאורך כל הסעודה. פשוט, כל רגע הוא חוויה...
התוועדות משפחתית: סעודת השבת היא בעצם התוועדות דינאמית וספונטנית עם בני הבית. אחרי השירים והריקודים, זו הזדמנות לניגוני נפש חב"דיים. כאשר הבן הגדול מגיע מהישיבה, או אז אנחנו מנגנים ביחד את הניגונים של הישיבה, ויוצרים "סדר ניגונים" בזעיר אנפין.
שבת: מברכים! במשך השבוע אנו ההורים, עסוקים מאוד. שולחן השבת אצלנו, קודש כולו לילדים. אנחנו נותנים להם את היחס המקסימלי, מקשיבים להם ומתעניינים בהם. יש לנו מנהג שאבא ואמא אומרים 'לחיים' ומאחלים לכל אחד ואחד מהילדים, איחול לבבי כפי הצורך: לילד אחד הצלחה במבחן ולילד אחר הצלחה בתפילה או עם החברים. האיחול האישי בשולחן שבת,גורם לקירוב רגשי ומרגש, בין אבא ואמא לילדים.
הלכתא רבתא לשבתא: סעודת שבת ביום, קצרה יותר (בחורף), זאת היות ואני שב מאוחר יחסית מההתוועדות בבית הכנסת. למרות זאת, אנחנו מקפידים ללמוד הלכות שבת בשולחן. מישהו מבני הבית מקריא את ההלכה, ואני מסביר אותה, שתהיה מובנית לכולם. פעמים רבות הילדים שואלים שאלות ומתעניינים, ועלי מוטלת המשימה, להרחיב את האופקים שלהם בשמירת השבת כהלכתה.
---------
מגזין 'דרך המלך' היו"ל במסגרת וועדת החינוך החבד"י עוסק בנושאי חינוך ובנושאים הנוגעים לענייני שלום בית, פרנסה, ועוד, על פי וב"דרך המלך" דרכו של הרבי מלך המשיח ורבותינו נשיאנו הקדושים והתקבל באהדה רבה בקהילות ומוסדות חב"ד.
מידי חודש אחד ממנויי המגזין זוכה לטוס לרבי כחלק מההגרלה של ארגון התאחדות החסידים.
להצטרפות עכשיו:
בטלפון 24 שעות ביממה באמצעות המוקד הטלפוני המאובטח החדש: 054-8497708. בדוא"ל: m.derechh@gmail.com. או באתר www.hisachdus.co.il כמו כן במזכירות הארגון 03-9601770 ניתן להשאיר הודעה ויחזרו אליכם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה